פס"ד בעניין הועדה המקומית לתכנון ובניה "זמורה"

א.         רקע

1)         הצדדים במשפט זה הגיעו להסכמה דיונית לפיה לא תשמענה עדויות, ובמקום זאת אתבקש לתת פסק-דין על סמך הטיעונים המשפטיים שפורטו על ידי הצדדים לפרטיכל, ובסיכומיהם.

2)         ההסכמה לגבי השאלה לדיון ולהכרעה היא זו: "ככל שלא שולם היטל השבחה בגין העסקה שבין ה"ה שחף לתובעים האם היתה הנתבעת רשאית לדרוש מהתובעים ו/או מהנתבעים בנד תשלום ההיטל הנ"ל כנגד המצאת תעודה ללשכת רישום המקרקעין בגין עסקת המכר שבינם לבין ה"ה טל.

            מוסכם על הצדדים כי נקודת המוצא היא כי בעת עריכת ההסכם שבין ה"ה שחף (נתבעים 2 ו-3) לה"ר קוזוקרו (התובעים) חלה חובת תשלום היטל השבחה בגין ההשבחות שארעו קודם עריכת ההסכם, וכי ה"ה קוזוקרו הם ששילמו את ההיטל".

            הסכמה זו הוגשה על ידי הצדדים לתיק בית המשפט ביום 29/10/2007.

ב.         רקע עובדתי קצר

1)         אמנם בא-כוח הועדה הודיע לבית-המשפט כי הוא מתנגד לדיון עובדתי לאור הסכמת הצדדים לקבל פסק-דין בשאלה המשפטית, עדיין, ללא תשתית עובדתית אין אפשרות ליתן פסק-דין.

            הן במשפט הפלילי (ראה: ע"פ 410/71, פד"י כו(1) 624), והן במשפט האזרחי השאלה המשפטית והשאלה העובדתית שלובות זו בזו בבחינת "צבת בצבת עשוייה" (פרקי אבות ה').

2)         התובעים ה"ה קוזוקרו (להלן: "התובעים") התקשרו בהסכם עם נתבעים 2-3, חיים שחף ו-מרי ברוך שחף (להלן: "הנתבעים"), לפיו הם רכשו את זכויות הנתבעים במקרקעין הידועים כמגרש 24א חלקה 91 (בעבר 31) בגוש 4583.

            חלקה זו, אשר תכונה להלן "המקרקעין" נמצאת ברחוב זבולון 10 גדרה.

            פרטים אלה מוסכמים הם וכך הם פורטו בסעיף 2 לכתב התביעה.

(הערה: בסעיף 2.3 לכתב התביעה צויין כי עותק ההסכם בין התובעים לנתבעים צורף כנספח א' לתביעה אם כי בפועל, בשוגג, צורף עותק חוזה בין התובעים לבין ה"ה דוד ואילנה אלון).

3)         כאשר ביקשו התובעים לקבל את אישור הועדה המקומית לענין היטל השבחה, כדי להעבירו לטאבו כחלק מהמסמכים הנדרשים להשלמת העסקה, התברר להם כי הועדה המקומית לתכנון ובניה "זמורה" (נתבעת 1 - בשטחה נמצאת העיר גדרה) דורשת תשלום היטל השבחה.

4)         עוד הוברר כי היטל ההשבחה נולד בשנת 1982 כתוצאה מתכנית בנין עיר זמ/524 (להלן: "התכנית").

            פשיטא שאותה עת לא היו התובעים בעלי זכויות במקרקעין שכן, כאמור, הסכם רכישת הזכויות על ידם היא משנת 1991.

            הצורך באישור הועדה נבע מהעובדה כי התובעים מכרו את זכויותיהם במקרקעין לצד שלישי וקיבלו על עצמם להמציא את האישורים הדרושים להעברת הזכויות לקונים של זכויותיהם.

5)         הנתבעת סרבה לתת את האישור ללא תשלום, למרות שהתובעים הסבירו לאנשי הועדה כי ההיטל, (אם הוא חל), "שייך" לנתבעים 3-4 ולא להם. הועדה סירבה לשנות עמדתה.

            בלית ברירה וכדי לעמוד בהתחייבותם כלפי הצד השלישי (משפחת טל), שילמו התובעים את היטל ההשבחה תחת מחאה ופנו לבית המשפט בתביעה הנוכחית.

            בקשת התובעים היא כי יוצהר כי לא היתה עליהם חובה לשלם את היטל ההשבחה וזכאים הם, על-כן, להשבת סכום ההיטל ששולם על-ידם לנתבעת.